מדריך למתחילים: בדיקת קטונים בשתן לעומת בדיקת דם - מה ההבדלים?

אחת השאלות הראשונות שאני מקבל מאנשים שמתחילים את המסע הקטוגני שלהם היא: "איזו שיטת בדיקה הכי טובה?" זו שאלה מצוינת, במיוחד כשיש כל כך הרבה אפשרויות בשוק. היום אני רוצה לקחת אתכם למסע קצר שיעזור לכם להבין את ההבדלים בין שתי השיטות הנפוצות ביותר - בדיקת שתן ובדיקת דם.

בואו נתחיל מההתחלה - איך כל שיטה עובדת?

בדיקת קטונים בשתן

חושבים על בדיקת שתן? דמיינו את זה כמו בדיקת כלור בבריכה. אתם טובלים מקלון מיוחד בשתן, והוא משנה צבע בהתאם לכמות הקטונים שהגוף שלכם "זרק החוצה". זה פשוט, זול, ולא פולשני - אבל יש כאן סיפור מעניין שחשוב להכיר.

בדיקת קטונים בדם

בדיקת דם, לעומת זאת, היא כמו לקחת תמונת סלפי של מה שקורה בגוף ממש עכשיו. עם דקירה קטנה באצבע (פחות כואב ממה שאתם חושבים!), אתם מקבלים קריאה מדויקת של רמות הקטונים שפעילים בדם שלכם ברגע זה.

לרכישת מקלוני בדיקה לדם באיכות מעבדה לחצו על הכפתור -

לרכישת מקלונים

למה זה בכלל משנה איזו שיטה בוחרים?

בואו נדבר על זה בכנות. כשאתם בוחרים שיטת מדידה, אתם בעצם בוחרים את הסיפור שאתם רוצים לשמוע מהגוף שלכם:

הסיפור שבדיקת השתן מספרת

• זה כמו לראות את ההיסטוריה של הקטונים שהגוף שלכם כבר לא צריך

• מצוין למתחילים שרוצים לדעת אם הם בכלל נכנסו לקטוזיס

• אבל... ככל שהגוף שלכם מתרגל לשריפת שומן, הוא "זורק" פחות קטונים, אז התוצאות עלולות להטעות

הסיפור שבדיקת הדם מספרת

• זו תמונת מצב בזמן אמת של הקטונים הפעילים בגוף שלכם

• מדויקת מאוד ומראה את המספרים האמיתיים

• מושלמת למעקב לטווח ארוך ולכיוון עדין של התזונה שלכם

בואו נדבר על המספרים

בדיקת שתן:

• מודדת בעיקר אצטואצטאט (סוג אחד של קטונים)

• התוצאות מגיעות בסקלת צבעים: מבהיר (שלילי) לכהה (חיובי מאוד)

• קשה לדייק בקריאת הצבעים - זה קצת כמו לנחש גוונים בחנות צבעים

בדיקת דם:

• מודדת בטא-הידרוקסיבוטיראט (BHB) - הקטון הפעיל ביותר

• מראה מספרים מדויקים בmmol/L

• קל לעקוב אחרי שינויים קטנים לאורך זמן

טיפים מהשטח - מה באמת עובד?

אחרי עבודה עם שתי השיטות, הנה מה שלמדתי:

למתחילים:

אם אתם לא בטוחים שתקפידו על תזונה קטוגנית וזה ניסוי של חודש עבורכם, התחילו עם מקלוני שתן:

• זולים יותר

• נותנים תמונה טובה בשבועות הראשונים

• עוזרים להבין אם אתם בכיוון הנכון

לאחר כמה שבועות:

עברו לבדיקות דם:

• מדויקות יותר

• עוזרות לכוון את התזונה בצורה עדינה יותר

• מאפשרות מעקב אמיתי אחרי ההתקדמות

שאלות שכולם שואלים

"האם אפשר להשתמש בשתי השיטות?"

בהחלט! בדיוק כמו שיש אנשים שמשתמשים גם בשעון יד וגם בשעון קיר. כל אחד נותן מידע שונה ושימושי.

"איך אני יודע שהגיע הזמן לעבור לבדיקות דם?"

כשאתם מרגישים שאתם רוצים לדייק יותר, או כשבדיקות השתן מתחילות להראות תוצאות לא עקביות - זה הזמן.

מה המדע אומר?

המחקרים בתחום מרתקים ומספקים תובנות חשובות:

1. במחקר שפורסם ב-Diabetes Therapy" (Urbain & Bertz, 2016)" נמצא כי בדיקות דם מדויקות ב-97% מהמקרים בזיהוי קטוזיס, בעוד שבדיקות שתן הראו שונות משמעותית בדיוק שלהן.

2. מחקר נוסף שפורסם ב-Nutrition & Metabolism" (Carriker et al., 2020)" השווה בין שיטות המדידה השונות והראה ירידה משמעותית באמינות בדיקות השתן לאורך זמן - מ-78% דיוק בשבועות הראשונים ל-50% בלבד אחרי חודש של דיאטה קטוגנית.

3. סקירה מקיפה ב-Journal of Clinical Medicine" (Harvey et al., 2018)" הדגישה את החשיבות של מדידת BHB בדם כסטנדרט הזהב לניטור קטוזיס, במיוחד עבור אנשים שמנהלים דיאטה קטוגנית לטווח ארוך.